כל מי שעבר יישור שיניים יודע שהיישור לא מסתיים עם הורדת הגשר – קיבוע אחרי גשר חשוב מאוד לתמיכה במיקום החדש של השיניים ולשמירה על התוצאות של הטיפול האורתודנטי. מה הוא בעצם קיבוע אחרי גשר? אילו סוגי קיבועים קיימים ומה עדיף? למה בכלל השיניים שלנו זזות אם עברנו טיפול אורתודנטי והאם לשיניי בינה יש קשר לעניין? כל התשובות לשאלות אלו ונוספות במאמר שלפניכם.
מדוע השיניים חוזרות להתעקם?
השיניים שלנו הן חלק ממערכת הכוללת את הלסת, שרירים ורקמות, חניכיים, לשון וחלל הפה – הן אינן מקובעות לנצח במקומן ומושפעות על ידי הרכיבים האחרים במערכת הכוללת של הפה והלסת. עומסי לעיסה, עומסי גדילה, מחלות של חלל הפה, הלשון והחניכיים, דחיפת לשון ועוד יכולים לגרום לשיניים לזוז ממקומן גם אם הן עברו יישור אורתודנטי. יישור שיניים על ידי גשר לא הופך את השיניים לחסינות לחלוטין מפני שינויים במנח ולכן הגשר עצמו הוא רק השלב הראשון בתהליך.
האם יש קשר בין בקיעת שיני בינה לתזוזת השיניים אחרי גשר?
מרבית האנשים שעוברים יישור שיניים עושים זאת בגיל הנעורים וגיל העשרה לפני ששיני הבינה בקעו. במידה ולא מקפידים על ביקורות אצל האורתודונט ולא מונעים תזוזה של השיניים על ידי קיבוע (כל הפרטים בהמשך) עד לגיל 23-25 השיניים יזוז לכיוון מיקומן הקודם. מכיוון שזה בדיוק הגיל בו שיני בינה נוטות לבקוע יש הסוברים שיש קשר בין השניים. נכון להיום, אין הוכחה ברורה שבקיעת שיני בינה לאחר גשר גורמת לתזוזה של השיניים. אין די נתונים מחקריים כדי לקבוע שישנו קשר כזה וכפי שראינו, נראה שהקשר היחיד הוא של סמיכות בזמנים.
כמובן שבמידה ושיני בינה מפריעות ליתר השיניים בלסת, לא בוקעות כמו שצריך או לא בוקעות בכלל (שן בינה כלואה) רופאי השיניים ממליצים לעקור אותן שכן הן נוטות לגרום לבעיות דנטליות שונות כמו דלקות חניכיים, מורסות, עששת ופוגעות בשיניים סמוכות.
ריטיינר Retainer – קיבוע אחרי גשר לשמירה על תוצאות יישור השיניים
כדי למנוע את תזוזת השיניים חזרה לכיוון המנח המקורי שלהן האורתודנט ימליץ על קיבוע – ריטיינר. המטרה של הריטיינר היא למנוע מהשיניים את היכולת לזוז, במיוחד בשעות הלילה ולשבש את התוצאות של יישור השיניים. ללא הקיבוע, עם הזמן המטופל עלול לגלות שהתוצאות היפות של יישור השיניים שלו מתחילות להשתנות והשיניים כבר לא ישרות ונאות.
אילו סוגי ריטיינר קיימים?
ריטיינר נשלף – יישור שיניים שקוף. ה”פלטה” מוכרת לרוב מי שעבר יישור שיניים, מדובר בקשתית שקופה המתלבשת על השיניים. את הפלטה יש להרכיב לפי הוראות הרופא במשך כל שעות היום, למספר שעות או רק ללילה. הפלטה מיוצרת מיד בסיום הטיפול בגשר ולמעשה מקבעת את השיניים במיקומן החדש ומונעת את התזוזה שלהן. הפלטות מיוצרות במעבדת שיניים לפי נתוניו האישיים של כל מטופל.
יתרונות: שמירה פשוטה על היגיינה, אפשר וצריך להוציא לפני אכילה, הפלטה לא מתלכלכת, קל לצחצח שיניים ולהשתמש בחוט דנטלי.
חסרונות: חייבת שיתוף פעולה ואחריות אישית מצד המטופל, ישנו סיכוי לאבד אותה או לשבור אותה.
ריטיינר קבוע – שלא כמו הפלטה הנשלפת, הריטיינר הקבוע לא ניתן להסרה עצמאית. מדובר בחוט מתכת או חוט פלסטי קשיח המותאם לשיניו של המטופל ומחזיק אותן במקומן. הריטיינר הקבוע לא מאפשר הסרה וכך המטופל אינו יכול לשבש את תוצאות יישור השיניים ולכן הוא מתאים במיוחד לצעירים שעשויים לא להתייחס לצורך בשימוש בפלטה ברצינות הראויה.
יתרונות: לא ניתן להסרה, אין צורך בשיתוף פעולה מצד המטופל, אין “התעסקות” של להכניס ולהוציא אותו.
חסרונות: קשה מאוד לנקות אותו והוא דורש תחזוקה במרפאת השיניים לניקוי אופטימלי, יש צורך לשנות את הרגלי הלעיסה כדי לשמור על שלמות הריטיינר.
האם ישנן תופעות לוואי לקיבוע או פלטה לשיניים?
לפלטה לשיניים אין תופעות לוואי מיוחדות למעט תחושת אי נוחות בימים הראשונים. אחרי שמתרגלים אל הנוכחות של הפלטה בפה התחושה עוברת וכמעט שלא שמים לב אליה. לריטיינר קבוע לאומת זאת יתכנו תופעות לוואי כמו הצהבה של השיניים (בעיקר כשלא מקפידים הקפדה יתרה על צחצוח שיניים וביקורים אצל השיננית) וסיכון מוגבר לבעיות חניכיים. שמירה על היגיינה דנטלית גבוהה וביקורים סדירים במרפאת השיניים בדרך כלל מונעות את הבעיה.
לכמה זמן צריך פלטה וקיבוע אחרי גשר?
משך הזמן שעל המטופל להרכיב את הפלטה או לחיות עם הקיבוע משתנה בין מקרה למקרה. הרופא לוקח בחשבון את הנתונים הדנטליים של המטופל, גילו, מצב השיניים והחניכיים ומסתמך הן על ניסיונו והן על גישות אורתודנטיות שונות. ישנם מטופלים שזקוקים לריטיינר למשך שנה או שנתיים וכאלו שירכיבו אותו למשך שנים גם אם רק לכמה שעות בכל יום.
איך בוחרים בין פלטה נשלפת לקיבוע?
הבחירה בין פלטה נשלפת לקיבוע נעשית על ידי הרופא ותלויה במספר גורמים כמו הנוחות עבור המטופל, מידת שיתוף הפעולה והאחריות שלו, המצב הדנטלי, גילו של המטופל ועוד. כפי שראינו לכל סוג ריטיינר ישנם יתרונות וחסרונות משלו ובסופו של דבר מדובר בגישה טיפולית של הרופא בשילוב בחירתו של המטופל. ישנם מטופלים שמתחילים עם שיטת קיבוע אחת ומבקשים מן הרופא לעבור לאחרת בגלל חוסר נוחות בשימוש או סיבות אחרות. לעיתים, הרופא ימליץ על שינוי שיטת הקיבוע לאחר זמן מה כדי להקל על המטופל. כך או כך, חשוב לזכור שלא משנה באיזו שיטה נבחר חשוב מאוד לא להזניח את הרכבת הקיבוע. קיבוע אחרי גשר חשוב מאוגד לשמירה על תוצאות יישור השיניים – שיניים ישרות, נאות ובריאות.