יישור שיניים – שאלות ותשובות

מומחה ליישור שיניים ולסתות (אורתודונט) בישראל הוא רופא שיניים בעל רישיון תקף לעסוק ברפואת שיניים, שלמד בתוכנית התמחות בארץ או בחו”ל במוסד המוכר על ידי המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת שיניים (הר”ש) ועבר בהצלחה את בחינות המומחיות מטעם משרד הבריאות. לכל מומחה יש תעודה מטעם משרד הבריאות או המועצה המדעית של הר”ש המעידה על היותו מומחה וכן מספר תעודת המומחה.

למרות שכל רופא שיניים, שאינו מומחה, רשאי לעסוק בכל תחומי רפואת השיניים כולל אורתודונטיה, הוא אינו רשאי (על פי החוק) לכנות עצמו אורתודונט, רופא ליישור שיניים או כל כינוי דומה שיש בו כדי להטעות את הציבור.

רשימת המומחים מופיעה באתר האגודה האורתודונטית בישראל: https://orthoisrael.org.il/

הסיכון לשיניים בטיפול יישור שיניים הוא קטן ביותר. בהעדר היגיינה טובה תתכן דלקת חניכיים או היווצרות כתמים לבנים באזורים הסמוכים לחניכיים. אי לכך, בתקופת יישור השיניים שמירה על ניקיון השיניים חיונית ביותר.

לעיתים רחוקות ביותר עלול טיפול יישור שיניים להביא לספיגת קצה השורש של השן. טיפול יישור שיניים נכון ותקין מקטין את הסיכון בספיגת שורש השן על-ידי הפעלת כוחות מבוקרים, ביצוע צילומי ביקורת של השיניים ועל ידי ביצוע טיפול יישור שיניים קצר ככל האפשר.

טיפול אורתודונטי אינו נחשב לטיפול פולשני. עם זאת, במצבים של בריאות לקויה, מחלות כרוניות  או קבלת טיפולים סיסטמיים, יעשה הטיפול לאחר ייעוץ עם הרופא המטפל.

הרגלים מזיקים כגון עישון כבד או שחיקת שיניים אצל מבוגרים, מציצת אצבע או דחיפת לשון אצל מתבגרים, עלולים לעכב את הטיפול או אפילו למנוע השגת מטרותיו. לא מומלץ לעבור יישור שיניים ממושך בנוכחות מחלת חניכיים ועישון כבד. במקרים אחרים, כדאי ורצוי לטפל בהרגלים המזיקים קודם או במקביל לטיפול יישור השיניים, למשל סיוע וטיפול אצל קלינאי תקשורת.

הריון אינו מהווה מגבלה לטיפול יישור שיניים. להיפך, הטיפול בזמן הריון מתקדם מהר יותר.

תקופת הטיפול של יישור השיניים עשויה להימשך מספר חודשים או לעיתים שנה ויותר. משך הטיפול תלוי במספר גורמים:

• מורכבות הטיפול: יישור שיניים ללא שינוי ביחס הבין-לסתי עשוי להמשך מספר חודשים לעומת טיפול הכרוך בשינויים במנח הבין-לסתי העשוי להמשך מעל שנה.
• שיתוף פעולה מלא מצד המתרפא בביצוע ההוראות הניתנות. על כן, מוטיבציה ובגרות הם מרכיב חשוב בקביעת מועד התחלת הטיפול. היגיינה טובה של השיניים מאפשרת התקדמות מהירה יותר.

כולנו רוצים כי התוצאות המושגות בתום הטיפול יהיו יציבות, כלומר מצב השיניים יישמר לכל אורך חיי המטופל. שימור התוצאות הטיפוליות תלוי בגורמים התלויים בטיפול ובגורמים נוספים:

• גורמים התלויים בטיפול
  גורמים התלויים ברופא המטפל. תכנית הטיפול והוצאתה אל הפועל מתבצעים ללא פשרות כך שמושג מצב שיניים בו קיים איזון אופטימלי מבחינת יציבותו.
• גורמים התלויים במטופל
  אלו גורמים הקושרים למטופל ואינם תלויים ברופא המטפל. הרגלים כגון: שחיקת שיניים, כסיסת ציפורניים, נשיכה של חפצים זרים, מציצת אצבע, דחיפת לשון (בבליעה, במנוחה ובדיבור) – מפרים את שיווי המשקל בפה ועלולים לפגוע ביציבות שהושגה בתום הטיפול.
  היעדר שיתוף פעולה בשמירה על התוצאה הטיפולית כגון: אי שימוש בפלטה, מעקב לקוי עלולים אף הם לפגוע ביציבות שהושגה בסוף הטיפול.
  דינמיקה המלווה את ההזדקנות, למשל טיפולי שיניים רבים, עקירות שיניים, מחלות חניכיים ועוד, עלולה להביא לתזוזות שיניים קלות ביותר הניכרות בעיקר באזור השיניים הקדמיות. דינמיקה זו אין בה כדי להשפיע באופן משמעותי על התוצאה הטיפולית.

כמו במקרים רבים אחרים ההתחלה היא החלק הקשה יותר. בימים הראשונים תתכן רגישות של השיניים, ייתכן שפשוף קל של החלק הפנימי של הלחיים בסמכים, ולעיתים קושי ללעוס מאכלים קשים. אולם בתום התקופה הראשונה קיימת הסתגלות מוחלטת, פרט להרגשת לחץ קל בשיניים במשך ימים ספורים לאחר הביקור במרפאה

כל שן בפה מחוברת באמצעות סיבים דקים רבים לעצם ולחניכיים הסובבים אותה. על-מנת להזיז שיניים יש לנתק חלק מהסיבים האלה. ניתוק הסיבים נעשה כאשר מפעילים כוחות על השיניים כדי להזיז אותן. ניתוק חלק מהסיבים גורם לתחושה שהשיניים מתנדנדות. אין חשש, השיניים יתייצבו מיד לאחר סיום הזזתן, ואין סכנה שיפלו.

טיפול יישור השיניים בילדים ומתבגרים מסתיים בדרך-כלל לפני בקיעת שיני הבינה. לאחר סיום הטיפול נשמרת עמדת השיניים שהושגה באמצעים שונים (קיבוע, פלטה וכד’). מחקרים אחרונים שללו כי בקיעת שיני הבינה היא הגורם העיקרי האחראי להצטופפות השיניים. ניתן לומר כי בקיעת שיני הבינה מהווה מרכיב אחד משלל הגורמים להצטופפות שיניים בגיל מבוגר.